מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בעל ניסיון רב בניתוחי השתלת מניסקוס, הן במסגרת עבודתו בחו"ל בשהותו בספרד, ארה"ב ואנגליה (שם עבד במשך 3.5 שנים במרכז הגדול בעולם להשתלות מניסקוס) והן בארץ, כרופא בכיר ביחידה לטיפול בפציעות ספורט בבית החולים הלל יפה
המניסקוס הוא מבנה סחוסי דמוי סהרון המשמש מעין "בולם זעזועים בברך".
בכל ברך ישנם שני מניסקוסים – מדיאלי (פנימי) ולטרלי (חיצוני) – ולהם תפקיד משמעותי בהגנה ושמירה על סחוסי הברך דרך פיזור עומסים אופטימלי, הם תורמים ליציבות הברך וכן מונעים את שחיקת סחוס הברך ולעיתים מאלץ ניתוח השתלת מיניסקוס.
פגיעה במניסקוס הינה שכיחה בקרב ספורטאים והעובדים בעבודה פיזית, כמו גם בקרב אוכלוסייה מבוגרת כחלק מתהליך שחיקתי/ניווני כללי בברך המערב גם את המניסקוס.
אוכלוסיה נוספת בסיכון הינה ילדים ומתבגרים לאחר ניתוח על רקע מניסקוס דיסקואידי עם כריתה חלקית או שלמה של המניסקוס.
השאיפה היא תמיד לשמר את המניסקוס ולנסות להצילו ולתקנו באמצעות תפרים.
בקרעי מניסקוס נרחבים או מאד מורכבים בהם לא ניתן לבצע תיקון של הקרע בארתרוסקופיה באמצעות תפרים, יהיה לרוב צורך בביצוע כריתה של המניסקוס.
כאשר קיים חסר חלקי או מלא של המניסקוס בעקבות הטרייה או כריתה חלקית/משמעותית בניתוח (על רקע קרע מיניסקוס) הדבר עלול להוביל לעליית עומסים משמעותית במדור המעורב בברך וכתוצאה מכך לשחיקה מוקדמת של הסחוס, ולהופעת תסמינים כגון נפיחות, כאבים, צליעה והגבלה תפקודית משמעותית.
תסמינים אלה עלולים להופיע החל ממספר שבועות וחודשים לאחר הכריתה ועד שנים לאחר הכריתה.
בעקבות כריתה חלקית או מלאה של המניסקוס עלולה להתפתח פגיעה משמעותית בסחוס המפרקי ואין כיום פתרונות רפואיים אופטימליים המאפשרים שחזור של הסחוס המפרקי כאשר פגיעה כזו מתפתחת.
לכן, כאשר מתפתחים תסמינים של כאב והגבלה תפקודית לאחר כריתת מניסקוס ואף סימני שחיקה התחלתיים של הסחוס המפרקי, ניתן לשקול ניתוח להשתלת מניסקוס אשר על מנת למנוע את המשך הפגיעה הסחוסית והדרדרות מצב הברך.
השתלת מניסקוס הינה שיטה מתקדמת שהתפתחה בשנים האחרונות במרכזים יחודיים ומובילים בעולם.
בשיטה זו מושתל שתל מניסקוס ממקור תורם זר – אלוגרפט = Allograft.
שתלי המניסקוס מסופקים על ידי בנקי רקמות ייעודיים המתמחים בטיפול ואחסון רקמות שתלים, הכנתם בצורה אופטימלית כולל תהליך סטריליזציה/חיטוי יסוד למניעת מעבר מחלות שונות וזיהומים.
בשיטה זו יש צורך בהתאמה מדויקת של גודל המניסקוס הנתרם/המושתל לגודל הברך של המטופל.
השתלת מיניסקוס מתבצעת בטכניקה ארתרוסקופית (זעיר-פולשנית), תוך שימוש במצלמה זעירה דרך חתכים/נקבים קטנים.
בניתוח, לאחר הכנה יסודית של אזור השתלת המניסקוס המיועד בברך, מוחדר שתל המניסקוס לברך המטופל לאזור חסר המניסקוס, למיקומו של המיניסקוס שנכרת.
שתל המניסקוס מקובע למקומו באמצעות תפרים ייעודיים למניסקוס.
לאחר ההשתלה מתחיל תהליך ביולוגי של הטמעת שתל המניסקוס שנמשך מס' חודשים ובמהלכה רקמה ביולוגית מקומית עצמונית משתלבת בשתל המניסקוס החדש ומכסה אותו ליצירת מניסקוס תפקודי תקין.
דר' לבר מתמחה בהשתלות מניסקוס ועבד מעל 3 שנים במרכז המוביל בעולם כיום להשתלות מיניסקוס, שם טיפל במטופלים מכל העולם, כולל מישראל.
השתלת מניסקוס מתאימה לאנשים צעירים יחסית (פחות או יותר טווח גילים 20-50 בדרך כלל), שעברו בעבר כריתה מלאה או כמעט מלאה של המניסקוס, ולהם תסמינים של כאב מגביל בצד בו המניסקוס נפגע וכן הגבלה תפקודית, וכן כאשר אין פגיעה בסחוס המפרקי או שהפגיעה בסחוס המפרקי היא יחסית קלה ובשלבים התחלתיים.
במידה וכבר ישנה פגיעה משמעותית בסחוס המפרקי, אין הניתוח מספק תוצאות טובות מספיק בשל השלב השחיקתי המתקדם.
שתל המניסקוס מגיע מרקמת תורם המאוכסנת בבנק רקמות ייעודי, לאחר שעבר תהליכיחיטוי קפדניים ויסודיים למניעת סיכון להעברת מחלות.
שתל המניסקוס עובר התאמה יסודית לברכו של המטופל הזקוק להשתלה בעקבות מדידות קפדניות על מנת לוודא כי גודל השתל מתאים בצורה האופטימלית ביותר.
לאחר הניתוח הברך תיוצב במקבע מיוחד להורדת העומס מהצד המנותח. הדריכה תוגבל ל-6 שבועות ויש צורך בהתניידות בסיוע קביים.
השיקום הפיזיותרפי הינו חלק משמעותי מהטיפול ויש צורך בליווי ופיקוח פיזיותרפיסט מנוסה. המטופלים יצויידו בפרוטוקול שיקומי פרטני ע"י דר' ליאור לבר.
