מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בעל ניסיון רב בניתוחים לפגיעות השרוול המסובב (Rotator Cuff) בכתף, הן במסגרת עבודתו בחו"ל בשהותו בספרד, ארה"ב ואנגליה, והן בארץ, כרופא בכיר ביחידה לטיפול בפציעות ספורט בבית החולים הלל יפה
השרוול המסובב (Rotator Cuff) הוא קבוצת שרירים וגידים המקיפים ועוטפים את מפרק הכתף (מעל, מלפנים ומאחור), שומרים על עצם הזרוע העליונה ומאפשרים לכתף לנוע בכל טווחיה.
פציעות וקרעים באזור זה שכיחים במבוגרים בכל קבוצות הגיל וקיימים מגוון טיפולים שמטרתם להחזיר למטופלים את איכות החיים ולסייע להם להשתמש בזרוע בחופשיות ובאופן נטול כאבים.
חשוב לטפל בקרע בזמן, על-מנת שלא ייווצר נזק קבוע שבא לידי ביטוי בכאבים, חולשה ושחיקה לצמיתות של מפרק הכתף.
קרעים בשרוול המסובב קורים בשני מנגנונים עיקריים: פציעה אקוטית-חריפה, למשל כתוצאה מתאונה או נפילה, אך גם כתוצאה משחיקה ממושכת, הנגרמת על-ידי חזרה על פעולות המצריכות הרמה של הידיים, בין אם בפעילות ספורט (ענפי ספורט המערבים זריקה, חדר כושר, הרמת משקולות), או בעבודות עם מרכיב פיזי כמו נשיאת משאות כבדים, עבודות סיוד, צבעות ונגרות.
בנוסף לאלו, גם לגיל יש תפקיד בשכיחות קרעים בשרוול המסובב ונמצא כי הבעיה אופיינית בעיקר מגיל 40, כאשר שכיחותה עולה עם הגיל.
עם זאת, קרעים טראומתיים, בעיקר בספורטאים או כתוצאה מתאונות, יכולים לקרות גם בגילאים צעירים יותר.
קרעים בשרוול המסובב מסווגים לפי גודל הקרע ומידת הנזק לגידים והשרירים המעורבים. הגיד המעורב בשכיחות הגבוהה ביותר הוא גיד הסופרה-ספינטוס (Supraspinatus – SSP), אך גם שאר הגידים יכולים להיות מעורבים. קרע חלקי בגיד הסופרה ספינטוס בכתף הוא אחת הפציעות הנפוצות, המתבטאת בכאב, הגבלת תנועה וחולשה בשרירי הכתף.
קיימים סיווגים ותת-סיווגים נוספים המבוססים על גודל הקרע, צורתו וכן שינויים משניים בשרירים המעורבים.
לקרע בשרוול המסובב יש כמה תסמינים ברורים, שרמת חומרתם עשויה להשתנות בהתאם לרמת הפציעה:
על-מנת להשלים את תהליך האבחון, בדרך כלל יבצע הרופא בדיקה גופנית של טווחי התנועה והכוח ואף יפנה את המטופל לבדיקות אולטרה-סאונד, רנטגן ו/או MRI. לאחר השלמת הבדיקות, ניתן להתרשם אם מדובר בקרע חלקי או מלא, כרוני או זמני, וכן לאבחן את היקף הפגיעה ולהתאים עבורה תכנית טיפול.
ישנן מספר שיטות טיפול בקרע השרוול המסובב בכתף כשהמטרה העיקרית הינה להעלים את כאב ולהחזיר את התפקוד לכתף.
חשוב להבין כי ההחלטה על הטיפול משתנה ממטופל למטופל ותלויה בגורמים רבים – חלקם בנתונים האישיים של כל מטופל והצרכים שלו/ה.
ההחלטה על הטיפול צריכה לכן להתקבל בשיתוף עם המטופל וחשוב להיוועץ במומחה שיעזור להתאים לך את הטיפול המתאים לאחר דיון משותף.
הטיפול השמרני מתאים למי שסובל מקרע לא גדול ולא כרוני ובמקרים רבים ניתן להתגבר באמצעותו על הבעיה.
התפרים מוחדרים לחלק הגיד הקרוע והעוגנים מוחדרים לאזור האחיזה של הגידים בעצם, בראש ההומרוס.
לאחר הניתוח נדרש שיקום ע"י פיזיותרפיה, במטרה להחזיר את היד לתפקוד מלא. זמן השיקום נע בין 3-6 חודשים בתלות בגודל הקרע וסוג התיקון שבוצע. טווחי התנועה והכח בכתף ימשיכו להשתפר גם מעבר לשנה לאחר הניתוח.
קראו גם על:
