מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בעל ניסיון רב בניתוחים לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) ושחזור רצועות בברך כתוצאה של קרע ברצועה, הן במסגרת עבודתו בחו"ל בשהותו בספרד, ארה"ב ואנגליה, והן בארץ, כרופא בכיר ביחידה לטיפול בפציעות ספורט בבית החולים הלל יפה
הרצועה הצולבת הקדמית (ACL = Anterior Cruciate Ligament) היא אחת מ-4 רצועות העיקריות בברך ויש לה תפקיד מרכזי בייצוב הברך, בעיקר במישור הקדמי-אחורי.
מדובר באחת הפציעות המשמעותיות השכיחות בברך.
הפציעה שיכולה להוביל לקרע ברצועה הצולבת מתרחשת לרוב במנגנון של חבלה סיבובית לברך או יישור יתר. לעתים מתוארת תחושת פקיעה (POP) בליווי צליל תואם בעת החבלה.
בנוסף לכאבים והגבלה בתנועה, לרוב ישנה הופעה של נפיחות בברך תוך זמן קצר ( מס' דק' עד שעתיים-שלוש) כתוצאה מדימום בעקבות הקרע וכן קושי בדריכה.
פציעת קרע ברצועה שכיחה בקרב אנשים העוסקים בפעילות ספורט ובעיקר פעילות המערבת שינויי כיוון חדים ותנועות סיבוביות (כגון כדורגל, כדורסל, כדוריד, סקי, וכו').
עם זאת, חשוב לציין כי קרע ACL יכול לקרות גם בפעילות שאינה פעילות ספורט כמו החלקה על משטח רטוב, נפילה מגובה במנגנון סיבובי של הברך, תאונות דרכים ועוד.
חוסר היציבות מקשה על התפקוד ועל ביצוע פעילות גופנית שלעיתים גם מצריך ניתוח קרע ברצועה הצולבת הקדמית.
קרע ברצועה הצולבת הקדמית, מוביל לחוסר יציבות של הברך. המטופלים מתלוננים על "בריחות" ו"מעידות" חוזרות של הברך, תחושת חוסר שליטה ובטחון בברך ולעתים לאירועי נפיחות וכאבים חוזרים.
הבדיקה הגופנית, לאבחון קרע ברצועה הצולבת, בשילוב עם סיפור ומנגנון החבלה, מהירות הופעת הנפיחות, ותלונות המטופל מכוונים ברוב המקרים לאבחנה האם אכן יש קרע ברצועה הצולבת.
צילום רנטגן אינו מדגים את הרצועות הסחוס והמניסקוסים, אך יכול לרמוז ולסייע באבחנה, ולהדגים שברי תלישה אם קיימים (המצריכים לעתים התערבות ניתוחית בהקדם) וסימנים נוספים.
לאבחון המוחלט של קרע ACL בדיקת הבחירה מבחינה הדמייתית היא MRI של הברך ובדיקה זו מספקת מידע לגבי מידת הנזק בברך ולגבי, האם ישנה פגיעה רצועתית נוספת, או קרע במיניסקוס אשר לעיתים מצריך השתלת מיניסקוס / פגיעה נוספת במיניסקוסים ו/או סחוס הברך, ומסייעת גם בהחלטה לגבי הטיפול ותכנונו, כולל תכנון הטיפול הנתוחי במידת הצורך על ידי אורתופד פרטי מומלץ.
בטווח הקרוב לאחר הפגיעה של קרע ברצועה הצולבת הקדמית (רצועה הקראת גם – ACL), עיקר הטיפול מתמקד בשיכוך כאבים, הפחתת הנפיחות, החזרת טווחי התנועה וחיזוק שרירי הברך, כשאר התקווה היא שכל אלה יוכלו לעזור ולהימנע מניתוח קרע ברצועה הצולבת הקדמית.
בכל הנוגע לנושא של קרע רצועה צולבת, מומלץ להתחיל בפיזיותרפיה בשלב מוקדם כדי להשיג מטרות אלה ולהמנע מהגבלת טווחים ודלדול של שרירי הברך.
במידה וישנה פגיעה רב-רצועתית, ניתן להשתמש בתומך ברך מיוחד לשמירה על יציבות הברך באופן זמני.
ההחלטה לגבי הטיפול בקרע ב-ACL תלויה בגורמים רבים ולכן כל מקרה נשקל לגופו.
ההחלטה על הטיפול לטווח הארוך מתבצעת בהתאם לצרכים והגורמים האינדיווידואליים הרלוונטים לאותו מטופל/ת, כאשר גורמים כמו סוג ודרגת הפעילות הגופנית בה עוסק המטופל/ת (ואליה מעוניין/ת לחזור), גיל המטופל/ת, סוג העבודה בה עובדת/ת ועוד גורמים אחרים – נלקחים בחשבון.
בספורטאים תחרותיים, בעיקר בענפי ספורט המערבים שינויי כיוון ותנועות סיבוביות תכופות של הברך, הנטייה לנתח.
בנוסף, האופציה של ניתוח קרע ברצועה הצולבת הקדמית, נשקלת במקרים בהם למרות הטיפול לטווח ההקרוב קיימת תחושת חוסר יציבות והפרעה תפקודית גם לאחר מס' חודשים.
בניתוח קרע ברצועה הצולבת הקדמית (שחזור ACL), בשחזור נעשה שימוש בגיד עצמוני – אוטוגרפט – Autograft (שנלקח מהמטופל עצמו – לרוב סביב הברך המנותחת) או בגיד מתורם – אלוגרפט – Allograft.
הניתוח נעשה בשיטה ארתרוסקופית ושתל הגיד משמש ליצירת מבנה של רצועה, המקובעת באמצעים מתקדמים לפמור (עצם הירך) ולטיביה (עצם השוק) במסלול המקורי של ה- ACL.
שתלים עצמוניים הינם השתלים השכיחים ביותר, כאשר ליצירת השתל ניתן להשתמש בגיד הפיקה (נלקח שתל מהשליש האמצעי של גיד הפיקה), גיד הארבע ראשי (בחלקו האמצעי) או גידי ההמסטרינגס של המטופל.
שימוש בשתל מתורם לשחזור קרע ברצועה, אלוגרפט, מקל מעט על שלבי ההחלמה הראשונים לאחר ניתוח לטיפול בקרע ברצועה מאחר ונחסכת הפגיעה הנוספת ברקמה הרכה מאזור נטילת השתל וכן זמן הניתוח מתקצר.
לרוב, השימוש בשתל זה יישקל במטופלים בדרגת פעילות גופנית שאינה מאד גבוהה ואינטנסיבית, במקרים בהם לא ניתן להשתמש בשתל עצמוני מסיבות שונות או כאשר יש פגיעה במספר רצועות, בניתוחים חוזרים וכן גם בהתאם להעדפת המטופל.
זמן ההסתגלות הביולוגי של שתל מתורם הינו ארוך יותר לעומת שתל עצמוני ולכן יישקל יותר במטופלים בדרגת פעילות גופנית שאינה מאד גבוהה ואינטנסיבית ושמשך השיקום פחות משמעותי מבחינת חזרה לספורט תחרותי או אינטנסיבי.
ישנן שיטות מגוונות לקיבוע השתלים וד"ר ליאור לבר מנוסה ומיומן בכל השיטות העדכניות והמתקדמות ביותר ומיומן בשימוש בכל סוגי השתלים, לאחר שהשתלם ועבד במרכזים המובילים בעולם לניתוחים אלה.
לאחר ניתוח קרע ברצועה הצולבת הקדמית, חשוב להתחיל בביצוע פיזיותרפיה בתוך מס' ימים ימים עד שבוע מהניתוח.
השיקום מתבצע על פי פרוטוקול שיקומי ייעודי לאחר ניתוח לשחזור ACL המורכב ממס' שלבים.
השיקום נערך בליווי והדרכה של פיזיוטרפיסט ובתאום עם הרופא המנתח ומהווה מרכיב בלתי נפרד וחשוב ביותר בהצלחתו של הניתוח.
ד"ר ליאור לבר משתמש ומקדם את שיטות השיקום המתקדמות ביותר וכן שם דגש רב על שילוב של אסטרטגיה למניעת פציעות חוזרות כחלק מתהליך השיקום.
חשוב לזכור כי קצב ההחלמה הינו אישי ותלוי במגוון גורמים, כמו למשל פגיעות נוספות שטופלו בניתוח (רצועות נוספות, מניסקוסים, סחוס).
לרוב ניתן לחזור לעבודה משרדית תוך 2-4 שבועות מהניתוח, ולעבודה פיזית תוך 2-3 חודשים (תלוי בסוג העבודה, כמובן).
חזרה לספורט מתאפשרת לרוב לאחר 7-9 חודשים מהניתוח, כאשר בשימוש בשתל מתורם (אלוגרפט), החזרה לספורט מתעכבת יותר.