ד"ר ליאור לבר

מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בעל ניסיון רב בניתוחים לטיפול בפגיעות סחוס בברך, הן במסגרת עבודתו בחו"ל בשהותו בספרד, ארה"ב ואנגליה במרכזים מהמובילים בעולם, והן בארץ, כרופא בכיר ביחידה לטיפול בפציעות ספורט בבית החולים הלל יפה

טיפול בפגיעות סחוס בברך: מאבחון ועד שיטות ניתוח מתקדמות

קרע במיניסקוס בברך - ניתוח קרע במניסקוס

הסחוס המפרקי הוא רקמה חלקה וגמישה המצפה את קצות העצמות בכל מפרקי הגוף ומשמשת כ"כרית ריפוד". תפקידו העיקרי של הסחוס הוא לאפשר תנועה חלקה של המפרקים ללא כאב ובחיכוך מינימלי. בברך, בנוסף לסחוס המפרקי המכסה את פני העצם, קיימים גם המניסקוסים (הסהרונים) – מבני סחוס המשמשים כ"בולמי זעזועים" ומגנים על הסחוס המפרקי.

פגיעות סחוס, ובעיקר פגיעות סחוס בברך, הן מצב שכיח היכול להוביל לכאב משמעותי והגבלה תפקודית. ד"ר ליאור לבר, מומחה לפגיעות ספורט ושימור מפרק, מתמחה בטיפול במגוון בעיות הסחוס (בברך, בירך ובקרסול), מתמחה במיוחד בהשתלות סחוס מסוגים שונים ומנוסה בשיטות הטיפול החדשניות ביותר בתחום.

ממה נגרם נזק בסחוס?

  • נזק סחוס יכול להיווצר כתוצאה ממספר מנגנונים עיקריים:

    1. מנגנון חבלתי (טראומתי): כל חבלה למפרק (כתוצאה מנפילה, תנועה סיבובית חדה בספורט, תאונת דרכים, פריקה או שבר המערב את המפרק) יכולה לגרום לנזק מכני ישיר לסחוס המפרקי או למניסקוס.
    2. מנגנון שחיקתי: שחיקה של הסחוס שכיחה יותר באוכלוסייה המבוגרת כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של המפרק. כמו כן, שחיקה יכולה להופיע כתוצר משני לפגיעות קודמות ברצועות או במניסקוס, או לאחר כריתה חלקית של המניסקוס, המובילות עם הזמן לחוסר יציבות ועלייה בעומסים המכניים על הסחוס.
    3. זיהום: הרס של הסחוס המפרקי בעקבות דלקת מפרקים זיהומית (Septic Arthritis).

סימפטומים של פגיעות סחוס

הביטוי הקליני משתנה בהתאם לאופי הפגיעה (חבלתית או שחיקתית):

  • כאב: בפגיעה חבלתית הכאב לרוב חד ומופיע מיד או בסמוך לפציעה. בפגיעה שחיקתית הכאב הדרגתי, איטי ולעיתים מעומעם. חשוב להבין: ברקמת הסחוס עצמה אין עצבי כאב. הכאב מתפתח לרוב משנית, עקב דלקת תגובתית בברך, או כאשר הפגיעה היא "בעובי מלא" וחושפת את העצם התת-סחוסית (בה יש חיישני כאב) או גורמת לבצקת בעצם.
  • נפיחות: הופעת נוזל בברך לאחר מאמץ או באופן ספונטני. הנפיחות מגבילה את טווח התנועה (בעיקר כיפוף) ומגבירה את הכאב.
  • הגבלת תנועה: קושי ביישור או כיפוף הברך.
  • נעילות ותפיסות: תחושה שהברך "נתקעת", הנגרמת לרוב עקב גופי סחוס חופשיים שהתנתקו ונתקעים במפרק בזוויות מסוימות.

קושי בדריכה: קושי בנשיאת משקל והליכה.

אבחון פגיעה סחוסית

האבחון מתבסס על שילוב של תשאול רפואי (אנמנזה) ובדיקה גופנית יסודית על ידי אורתופד ספורט. כאשר עולה חשד לנזק סחוס, ד"ר לבר יפנה לבדיקות הדמיה מתאימות. בדיקת ה-MRI היא בדיקת הבחירה להדמיית סחוס, שכן היא מאפשרת לראות את עומק הפגיעה, מצב המניסקוסים ומידת המעורבות של העצם מתחת לסחוס.

דרכי טיפול בפגיעות סחוס: מהקל אל הכבד

האתגר הגדול בטיפול הוא שהסחוס הינו רקמה נטולת אספקת דם (א-ווסקולרית), ולכן יכולת הריפוי העצמי שלו מוגבלת ביותר. ההחלטה הטיפולית מורכבת ומושפעת מגורמים רבים: גודל ועומק הפגיעה, יציבות הברך, ציר הרגל, גיל המטופל ורמת הפעילות שלו. לא כל פגיעה מצריכה ניתוח.

1. טיפול שמרני (לא ניתוחי)

בשלבים הראשונים או בפגיעות קלות, נתמקד בהפחתת תסמינים ושימור המפרק:

  • פיזיותרפיה: לחיזוק השרירים המייצבים, שיפור טווח התנועה והורדת נפיחות.
  • טיפול תרופתי: נוגדי דלקת להקלה על הכאב.

טיפולים אורתוביולוגיים (Orthobiologics): טיפולים ביולוגיים חדשניים המנצלים את פוטנציאל הריפוי של הגוף. למשל, שימוש בטיפולי PRP / בהזרקות PRP (פלזמה עשירה בטסיות) או תאי גזע (ממקור שומן או מח עצם) שיכולים לסייע לשיפור התסמינים, האטת הפגיעה הסחוסית ובמקרים מסוימים אף לעודד תהליכי ריפוי ברקמה.

2. טיפול ניתוחי בפגיעות סחוס

כאשר הטיפול השמרני לא מסייע או כשהפגיעה נרחבת, נשקול התערבות ניתוחית. ד"ר לבר צבר ניסיון רב בטכניקות המתקדמות בעולם בתחום זה לאחר עבודה במרכזים מובילים בחו"ל. מטרת הניתוח היא לייצר רקמת סחוס חדשה או תחליפית שתהיה קרובה ככל הניתן בתכונותיה לסחוס המקורי.

שיטות ניתוחיות נפוצות:

  • כונדרופלסטיה  (Chondroplasy): שיוף והטרייה של אזורי סחוס לא יציבים ליצירת פני שטח חלקים. מתאים לרוב לפגיעות שאינן בעובי מלא הגורמות להפרעה מכנית.
  • מיקרו-שברים (Microfractures): ביצוע קידוחים זעירים בעצם החשופה כדי לעורר דימום ויציאת תאי גזע ממח העצם. התהליך יוצר "סחוס צלקתי" (Fibrocartilage). שיטה זו מתאימה לנגעים קטנים יחסית.
  • AMIC (Autologous Matrix-Induced Chondrogenesis): שילוב של קידוחים (מיקרו-שברים) יחד עם הנחת ממברנה (יריעה) מלאכותית על אזור הפגם. הממברנה יוצרת סביבה ביולוגית מוגנת וממקדת את תהליך הריפוי של התאים שיצאו מהעצם.
  • OATS (השתלת גלילי סחוס עצמי): העברת גלילי סחוס ועצם בריאים מאזור בברך שאינו נושא משקל, אל אזור הפגיעה. מתאים לפגמים קטנים-בינוניים.
  • OAT / Allograft (השתלת סחוס מתורם): השתלת יחידת סחוס ועצם שנלקחה מתורם (בנק רקמות). מיועד לפגמים גדולים יותר הדורשים השתלת סחוס גדולה יחסית ושחזור נרחב.
  • MACI (השתלת תאי סחוס עצמיים): שיטה דו-שלבית מתקדמת. בשלב הראשון נלקחת ביופסיה קטנה של סחוס מהמטופל. התאים מגודלים ומוכפלים במעבדה על גבי ממברנה מיוחדת, ובניתוח השני מושתלת הממברנה עם התאים החדשים בדיוק באזור הפגם. מיועדת לפגיעות סחוס גדולות יחסית. 

לסיכום, הטיפול בפגיעות סחוס דורש הבנה מעמיקה והתאמה אישית מדויקת. למידע נוסף, אבחון ובניית תוכנית טיפול לשימור המפרק, צרו קשר עם ד"ר ליאור לבר.

שאלות נפוצות על פגיעות סחוס ונזק למפרק

האם סחוס שנפגע יכול להתחדש מעצמו?

באופן טבעי, יכולת הריפוי של הסחוס היא מוגבלת מאוד. בעיקר היכולת של הגוף לייצר סחוס טבעי באזור שנפגע, היא מוגבלת. הסיבה לכך היא שהסחוס הוא רקמה "א-ווסקולרית", כלומר אין בה כלי דם שמביאים חמצן וגורמי ריפוי לאזור הפצוע (בשונה מעצם או שריר). לכן, נזק סחוס שאינו מטופל נוטה להישאר קבוע או להחמיר עם הזמן. עם זאת, טיפולים ביולוגיים חדשניים (כמו PRP) יכולים לעודד תהליכי ריפוי מסוימים ולשפר את הסביבה המפרקית.

מה ההבדל בין פגיעה במיניסקוס לבין פגיעת סחוס בברך?

רבים מתבלבלים בין השניים. המיניסקוס הוא מבנה סחוסי בצורת סהר המשמש כבולם זעזועים בין העצמות. לעומתו, הסחוס המפרקי הוא השכבה הדקה והחלקה המצפה את קצות העצמות עצמן. פגיעות סחוס בברך מתייחסות לרוב לפגיעה בציפוי הזה (כמו "בור בכביש"). לעיתים קרובות, חבלה סיבובית בברך גורמת לנזק משולב גם למיניסקוס וגם לסחוס המפרקי.

האם חייבים לנתח כל נזק בסחוס?

ממש לא. ההחלטה על טיפול בפגיעות סחוס תלויה בסימפטומים ולא רק בממצאים בצילום. אם מדובר בפגיעה שחיקתית או פגיעה קטנה שאינה גורמת ל"נעילות" של הברך או לכאב משבית, לרוב נתחיל בטיפול שמרני (פיזיותרפיה, חיזוק שרירים, זריקות ביולוגיות – למשל זריקות PRP). ניתוח מומלץ כאשר ישנה פגיעה מכנית (גוף חופשי), פגיעה גדולה אצל ספורטאים, או כשהכאב פוגע משמעותית באיכות החיים.

תוך כמה זמן אפשר לחזור לספורט אחרי טיפול בנזק סחוס?

התשובה משתנה מאוד בהתאם לסוג הטיפול. בטיפולים שמרניים או בניתוחים פשוטים (כמו כונדרופלסטיה/שיוף), החזרה יכולה להיות מהירה יחסית (מספר שבועות). לעומת זאת, פרוצדורות מורכבות לשחזור סחוס (כמו השתלת סחוס או MACI) דורשות זמן להקלטות השתל, ולכן השיקום ארוך יותר ועשוי להימשך מספר חודשים (לרוב 6-12 חודשים) עד לחזרה לפעילות עצימה (High Impact).

האם נזק בסחוס מוביל בהכרח להחלפת ברך בעתיד?

לא בהכרח. המטרה המרכזית של ד"ר לבר היא שימור מפרק הברך. זיהוי מוקדם של פגיעות סחוס וטיפול מתאים (בין אם שמרני-ביולוגי ובין אם ניתוחי נקודתי) נועדו בדיוק למטרה זו: לעצור או להאט את ההידרדרות, למנוע שחיקה נרחבת של המפרק וגם במקרה של צורך עתידי בניתוח החלפת ברך – לדחות ככל הניתן את הצורך בניתוח החלפת ברך בגיל מבוגר ככל שניתן.